שמות פרק יח'

פש(ו)ט הפרק:
בפרקנו נפגשים עם חותנו של משה רבנו, יתרו. שומע יתרו על כל הניסים שעשה הקב"ה לישראל בצאתם ממצרים ומחליט להתקרב לישראל, הוא לוקח איתו את ציפורה אשת משה ושני בניה ובא אל משה במקום חניית ישראל במדבר. משה יוצא לקראתו ברב עם ומספר לו על חסדי ד' לישראל ביציאת מצרים, יתרו שמח, משבח את גדלות ד' ושלטונו בעולם, מקריב קרבנות וסועד עם אהרון וזקני ישראל "לפני האלוקים". למחרת, משה רבנו חוזר לשפוט את העם וללמדם את חוקי ומשפטי התורה. יתרו רואה שמשה יושב לבדו לשפוט את העם כולו ומתריע בפניו שאם ימשיך בדרך זו הוא עלול לקרוס ואתו העם כולו, עקב העומס הרב, לכן מציע יתרו פתרון שיחלק את העומס בין משה רבנו ובין שופטים נוספים. משה מקבל את עצתו ואכן ממנה שופטים במדרגות שונות, שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות, כך שאת המשפטים הקשים ביותר שופט משה עצמו, ואת המשפטים הקלים ביותר שופטים שרי העשרות. לבסוף משלח משה את יתרו לארצו, לגייר אף את בני משפחתו.

מעמיקים מבט- הרב שלמה אבינר:
יתרו בא לפני מתן תורה לתת את עצתו. מבחינה כרונולוגית אין זה ברור מתי בא באמת, לפני כן או שמא אחרי כן (זבחים קטז א), אבל בתורה כתוב דבר בואו לפני מתן תורה. חיוני וחשוב לנו לדעת, שהתורה באה אחרי דברי יתרו. יתרו מכיל בתוכו את התרבות האנושית בשיאה, שיא הרוחניות ושיא חכמת החיים, והוא מעביר אלינו את כל זאת. הוא בא, מסתכל ובוחן אותנו: הכל בסדר, חוץ מדבר אחד - סדרי משפט, והוא משלים לנו חסרון זה. עכשיו בנייננו האנושי שלם, ספגנו מהאנושות כל מה שיכלה לתת, אין יותר מה לחפש ברוחו של האדם. כעת העולם צריך להופעה חדשה כדי לקבל את ערך המשכיותו. על גבי הבניין האנושי השלם, על גבי שכלול האדם מתוך כוחותיו הוא, מתוך עצמו, באה הפנייה האלוהית הישירה החדשה אל האדם להדריכו ולהעלותו. על גבי האנושות באה האלוקות - ניתנת תורה לעולם.